פסק-דין בתיק ת"א 1278/06

1.         זוהי בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות"), שעניינה עסקת ניכיון בין המבקש והמשיבה.

2.         המשיבה הינה חברה הפועלת בתחום מתן שירותי מימון ו/או ניכיון לחברות ועסקים, המצויה בבעלות ובשליטת חברות-בת של בנק הפועלים בע"מ. לפיכך - חלות על הנתבעת לפי דין הוראות מתחום דיני הבנקאות, בכל הקשור ל" גילוי נאות" ו" איסור הטעיה".

המבקש הינו בעל עסק (ספק קמעונאי), הקשור בהסכם עם המשיבה למתן שירותי ניכיון
בקשר לעסקאות אשראי הנעשות במספר תשלומים (העתק מסמכי הסכם ההתקשרות,
לרבות טופס פרטי בית העסק של המבקש, צורפו כ נספחים ג' ו-ד' לכתב הבקשה).

3.         מהותה של העסקה בין הצדדים היא כדלקמן:

א.      המבקש - וסוחרים כדוגמתו - מוכר סחורה לציבור הרחב, שהתשלום בגינה משולם בכרטיס אשראי בשני תשלומים ומעלה.

ב.      במסגרת ההסכם בין המבקש לחברת כרטיסי האשראי (שאינה צד לתובענה זו),
אמור המבקש לקבל את התמורה במספר תשלומים זהה לזה שמשלם הלקוח
לחברת כרטיסי האשראי. מהסכום הכולל המגיע למבקש מנכה חברת כרטיסי האשראי " עמלת סליקה" בשיעור מוסכם.

ג.        בהמשך לעסקה בין המבקש לחברת כרטיסי האשראי, מציעה המשיבה למבקש לכרות עמה הסכם לביצוע עסקת הלוואה.

ד.      בעסקת ההלוואה מתחייבת המשיבה כי תמורת שידור שובר העסקה ישירות אליה,
תבצע ניכיון על הסכום שעתיד המבקש לקבל בתשלומים - ותעבירו למבקש בתשלום אחד במזומן.

ה.      בתמורה, משלם המבקש למשיבה " שיעור ניכיון" מוסכם.

4.         אין חולק כי בפועל מחשבת המשיבה את שיעור הניכיון על בסיס מחיר העסקה המלא
של התובע עם לקוחו - מבלי להביא בחשבון את עמלת הסליקה (המגיעה לחברת האשראי) והמע"מ החל על אותה עסקה.

לטענת המבקש - דרך החישוב אותה נוקטת המשיבה הינה בניגוד למוסכם בין הצדדים,
מאחר ש" בהסכם ההתקשרות אין, ולו במשתמע, כל הוראה המאפשרת לצמרת לגבות דמי ניכיון בגין עמלת הסליקה" ( פסקה 26 רישא לכתב הבקשה). 

לחילופין, טוען המבקש, כי " באם במי במסמכי ההתקשרות שנוסחו ע"י צמרת [המשיבה - נ.א.] קיימים, ולו במרומז, הסבר או התייחסות לדרך חישובה של צמרת את דמי הניכיון, הרי שאלה נסתרים מעיני קוראם ומעיני כל קורא סביר שיקראם" ( פסקה 26 סיפא לכתב הבקשה).